תמ"א 38: יוזמות בנייה תקפא בגלל חמדנות הרשויות המקומיות

מה גרם לאביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור, לשנות גישה ולצמצם את הזכויות? האם מדובר בלחץ מצד הרשויות המקומיות, שמתקוממות על כך שבתמ"א 38 היזמים אינם משלמים היטלי השבחה?

התיקון לתמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש, אושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שעל-פיו תוספת הקומות תחושב על בסיס שטח המבנה הקיים בפועל, ולא על בסיס תב"עות ישנות החלות בתחומי היישוב כפי שהיה נהוג בעבר. החלטה זו, תביא לכאורה להתקדמות ממשית וריבוי פרויקטים בהתחדשות עירונית, מאחר שעתה נקבע תחשיב קבוע והוראות אשר מרחיבות ומחזקות את שיקול הדעת של הרשויות המקומיות במתן היתרים מכוח תמ"א 38. עם זאת, המציאות תהיה ככל הנראה פחות ורודה.

על-פי ההחלטה החישוב ייעשה באופן אחיד: תוספת של 3.5 קומות לבניינים של 3 קומות ומעלה, תוספת של 4.5 קומות לבניינים מעל 4 קומות, תוספת של 2.5 קומות לבניינים מעל 2 קומות ותוספת של 1.5 קומות לבניינים בני קומה אחת.

אז מה גרם לאביגדור יצחקי, לשנות את הגישה מהכרזתו האחרונה ולצמצם את הזכויות? יכול להיות שמדובר בלחץ מצד הרשויות המקומיות, שמתקוממות על כך שבתמ"א 38 היזמים אינם משלמים היטלי השבחה?

עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, שדן בתוכנית מטעם הרשויות המקומיות מסביר כי "אין כל הצדקה לכך שיזמים וקבלנים המוכרים את דירות תמ"א 38 במיליוני שקלים לכל דירה ייהנו מפטור מהיטל השבחה, כאשר מן הצד השני, העירייה תצטרך להוסיף מבני ציבור ותשתיות לצורך קליטת הדיירים החדשים". למעשה, ללא מקור תקציבי עלויות הפיתוח, הם ימומנו בסופו של דבר על-ידי תושבי העיר.

עד כמה קצר זיכרונן של הרשויות המקומיות? האם ייתכן שהרשויות המקומיות שכחו לקחת בחשבון שגם ללא היטלי ההשבחה הן מקבלות אגרות בנייה על כל פרויקט – אגרות שבפרויקט קטן (עד 10 דירות) מגיעות לכמיליון שקל – וזאת ללא כל צורך בהשקעה, פיתוח או בנייה מצידן? ומה לגבי כופר החניה והגידול בתשלומי הארנונה?

אם ניקח רחוב קטן ברמת גן שהעירייה תאשר בו 10 פרויקטים במסגרת הליך תמ"א 38, על פי חישוב פשוט, היא תרוויח אגרות פיתוח בהיקף כ-10 מיליון שקל, סכום שללא ספק יעשיר את קופתה ויוכל לשמש לפיתוח ושדרוג תשתיות לדיירים החדשים. מדוע העיריות צריכות להגדיל את קופתן על חשבון היזמים שצמצמו להם את זכויות הבנייה בפרויקטים של תמ"א 38?

היזמים והדיירים המתינו חודשים ארוכים להחלטה, פרויקטים רבים הוקפאו בתקווה שההחלטה שתתקבל תשחרר חלק מהפרויקטים, אך כעת פרויקטים רבים לא יתממשו עקב כך שבעבר המבנה לא נבנה על-פי גבולות התב"ע שהייתה מאושרת ולכן הזכויות שניתנות כיום יהיו פחותות משמעותית והפרויקט לא כלכלי.

ייתכן שאם המועצה הארצית הייתה מאשרת, הייתה אפשרות להיצמד בחישוב הזכויות לקווי הבניין על-פי התב"ע הקיימת, ופרויקטים רבים נוספים היו משתלבים בתהליך של פינוי-בינוי, וכך לא היה צורך להמתין לתיקון נוסף.

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *