מסע בין כוכבים בנתניה: "פלנתניה" הוא גם פלנטריום וגם גן זן יפני

בדרך לחלל עוברים ביפן דרך נתניה: בסיוע תרומה נדיבה של איש עסקים יפני ייפתח בקרוב מרכז רב תכליתי בנתניה

המבואה של ''פלנתניה'', בתכנון האדריכל מרסלו מרטוביסקי, משתרע על פני 1,200 מטר רבוע (צילום: אינסה ביננבאום)
המבואה של "פלנתניה", בתכנון האדריכל מרסלו מרטוביסקי, משתרע על פני 1,200 מטר רבוע (צילום: אינסה ביננבאום)

גם פותרים מיומנים של תשבצי היגיון יתקשו לפצח את הקשר בין נתניה, כוכב נגה ועץ בונסאי. התשובה היא "פלנתניה" – פלנטריום שנחנך לפני כשבועיים בצל עצי הדקל בשדרות בן גוריון בעיר החוף. בינתיים הוא סגור לקהל, אך כשייפתח בחודש הקרוב, יציע "פלנתניה" למבקרים – קבוצות ויחידים – להשתתף בהדרכות על חלל ואסטרונומיה, לצפות בסרטים שיוקרנו על כיפת הפלנטריום, להשתעשע מול מצלמות מחקות-תנועה, להשכיל בגן מדע אינטראקטיבי, להירגע בגן זן, לערוך טקס תה, להשתתף במדיטציה על מזרן טטאמי מסורתי, להלך בין בריכות הדגים ולנוח לצד עצי בונסאי.

ביום חנוכתו של המרכז, התבדרו דגלי יפן בבריזה ים תיכונית, כדי לקבל את פני אורח הכבוד: איש עסקים יפני, ריקיהירו מדראמה, שתרם את רוב התקציב (שהצטבר לכדי 28 מיליון שקל בסך הכל) להקמת המרכז הרב-תכליתי, המשתרע על פני 1,200 מטרים רבועים. מה מחפש עשיר יפני בנתניה, מכל המקומות בעולם? הקשר נוצר דרך אלעד לוי, מי שכיהן כנספח הכלכלי של ישראל ביפן, שם הכיר את מדראמה. זה עשה עסקים עם ישראל כבר בשנות ה-70, וביקש להביע את האהדה שלו לעם היהודי באמצעות פלנטריום שיקים בישראל. לוי, שהבת שלו מתגוררת בנתניה, הביא את התורם היפני לביקור בעיר – וראש העירייה מרים פיירברג כבר סגרה את העסקה.

כוכבים מעל הראש. מבואת פלנתניה(צילום: אינסה ביננבאום)
כוכבים מעל הראש. מבואת פלנתניה(צילום: אינסה ביננבאום)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גן מדע וגן זן

הכניסה עוברת בגן מדע אינטראקטיבי מרשים, ובו חמש עמדות למידה מדעיות על אקוסטיקה, גרביטציה, מיחזור, אנרגיה ואופטיקה. בפינות המוצלות יש מתקנים בהפעלה עצמית ששכיח לפגוש במוזיאוני מדע, כגון לווייני-קול, גלגל ריצה מסתובב (בדומה לגלגלי שעשוע בכלובי מכרסמים) ומראות מעוותות. בפינה לפעוטות, יוכלו בני הגיל הרך ללמוד ולהתנסות בחמשת החושים.

הבניין הקסום מורם ממפלס הקרקע. נדמה שהוא צומח מתוך גן יפני חפור, המשלב מוטיבים של גן זן מסורתי: משטח חצץ לגריפה, גשרון עץ, אלמנטים של מים מפכפכים ושבעה עצי בונסאי מסודרים בצורת חרמש, לצד פינת ישיבה מאבנים לא מעובדות. "בגן היפני משתמשים בעדינות ובזהירות בחומרים טבעיים", מספר אדריכל הנוף סילבן שטרית, "יש שאיפה להשאיר את החומרים – עץ, אבן ומים – יותר בצורתם המקורית ופחות מעובדים".

בריכת דגים מבעד לחלון(צילום: אינסה ביננבאום)
בריכת דגים מבעד לחלון(צילום: אינסה ביננבאום)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המבנה עצמו מתרומם עד שהוא פוגש בכיפת פח עשויה קשקשים בצבע נחושת. גשר מואר בנורות ״כוכבים״, הפזורים עליו באקראיות, מלווה את המבקרים פנימה. גם כאן קשה שלא להבחין בשילוב המוזר בין החלל החיצון למוטיבים יפניים, כשחלון תקרה (סקיילייט) מקושט בכוכבי מערכת השמש (שנתלו בסדר עולה מהמרחק שלהם ממנה) מאיר באור טבעי את המעבר אל שתי בריכות דגים יפניות – אחת פנימית והשנייה חיצונית.

בפנים חלל, בחוץ יפן(צילום: אינסה ביננבאום)
בפנים חלל, בחוץ יפן(צילום: אינסה ביננבאום)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין שתי הבריכות נתלה מניפסט, שעליו חתומים ראש העירייה פיירברג והתורם מדראמה: ״מי יתן ונשתחרר, אנו בני האדם, מן הסכסוכים בין אומות ודתות לאורך ההיסטוריה, נחזה על עצמנו כמות שאנחנו, ונתבונן על היקום, ונהיה המומים ממסתורין של החיים, ונודה על כך שאנחנו קיימים עכשיו".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *